|
רשימת פרומים |
| הנדסת מערכות | | ניתוח אפיון ועיצוב מערכות מידע | | טכנולוגיות אינטרנט | | ניהול פרויקטים מערכתי | | עבודות סטודנטים באנליטיקה זמן-אמת |
|
ניהול סיכונים בפרויקט |
 גדעון קוך
|
| איך מנהלים סיכון בפרויקט בתחום חדש ואין לי מידע לגבי הסיכונים והסתברות להופעה?
בפרויקט חדש שאינו מוכר לך יש ראשית לזהות את הסיכונים.
| | רשימה כללית נמצאת בלינק הבא
|
מעבר לכך אפשר לפנות למומחים או לחפש מידע באינטרנט מדוע פרויקטים קודמים כאלו נכשלו
כאשר מזהים סיכון יש לנסות ולהבין את ההסתברות לארועים שזיהינו על פי לוחות קיימים או על פי ניסיון של אחרים.
התהליך הטוב ביותר הוא להציג הסתברות גבוהה יחסית (אפילו 50%) כך שהחומרה (יותר ברור לתחום) היא זו שתגדיר את תהליך המעקב ובקרה. ככל שהפרויקט יתקדם, ואנחנו נלמד, נוכל לשנות את ההסתברות להופעה.
בקצרה - מדובר בניסיון ועדיף לתת הסתברות גבוהה ולעקוב אחריה ולהיווכח שהסיכון לא התתממש מאשר לתת הסתברות נמוכה ולהצטרך לכבות שרפות כואבות.
בפרויקט חדש שאינו מוכר לך יש ראשית לזהות את הסיכונים.
| | רשימה כללית נמצאת בלינק הבא
|
ניהול סיכונים בפרויקט פיתוח או מחקר
קיימות מספר שיטות לניהול סיכונים בפרויקט שתהליכו אינו ידוע במדויק.
השיטה הנהוגה ביותר היא להגדיר צוות לניטור סיכונים המתכנס אחת לתקופה ומזהה סיכונים נוספים בכל רגע נתון.
רצוי להוסיף בכל שלב של פרויקט עתיר אתגרים לבצע SWOT מדי תקופה כדי להבין כיצד המתחרים מתנהלים במקביל אלינו.
שלבי זיהוי הסיכונים בפרויקט
זיהוי הסיכונים
יש לדבר עם כמה שיותר בעלי עיניין - גורמים במערכת ומהם להבין מה יכול להשתשבש או להוות בעייה.
שאלות שיש לשאול:
+ מה היה מטריד אותך
+ למה היתה שם לב יותר
+ חששות בביצוע
+ מי מהאנשים נראה לך מתאים לעבודה (כמובן שיש לבדוק את אלו שלא צוינו)
הערכת הסיכונים
לכל סיכון יש לבדוק את רמת הסיכון או מכפיל הסיכון שהוא מכפלת ההסתברות להופעה מוכפלת בחומרת ההשפעה.
מקובל שרמות גבוהות מ-70% מקסימום התוצאה אינו מבוצע ויש למצוא פעולת מניעה ברורה שתפחית את הסיכון.
מתחת ל-70% ועד ל-30% מנסים לבצע פעולות העברה, הפחתה או במקרה הגרוע ביותר אימוץ.
במקרים אלו יש לבצע פעולת מעקב ובקרה ברורים מידי זמן קבוע לבדיקה אם לא מתגלה סיכון חדש ומה מצב הסיכון וכיצד לטפל בו על מנת לסיים את הפרויקט בזמן.
דוגמא לכך היא הזמנת רכיב מספק. פעולת מניעה הוא מצב שהרכיב כבר במלאי החברה ואין תלות בספק.
פעולת הפחתה היא הזמנה מספקים נוספים.
פעולת העברה היא פניה לחברה אחרת שטוענת שיש לה אפשרויות טובות משלנו להביא את המוצר בזמן מאחר ונותר לה במלאי (שימו לב שקיים עדיין גורם סיכון).
פעולת אימוץ היא להישאר עם ספק יחיד ולהתקשר אליו מידי יומיים לבדוק מה מצב ההזמנה.
לאחר שזיהינו את הסיכונים והערכנו את ההסתברות להופעתן כולל השפעת החומרה במידה ויתקימו יש להכין תוכנית בקרה וניהול.
תוכנית בקרה וניהול הסיכונים מורכבת משני נושאים עיקריים:
1. בדיקה של הסיכונים הקיימים והערכה מחודשת של הסיכוי והחומרה שלהם.
2. סקירה של סיכונים חדשים המתגלים כל תקופה
לאחר שזיהינו את הסיכונים יש לפעול להקטנת הופעתם או השפעתם באופן מידי.
ניהול סיוכנים הוא תחום בעיתי!
אם מנהל הסיוכנים פעל כיאות ומנע סיכונים או אם סיכון קרה וגרם נזק, הרי ברור שניהול הסיכונים כשל.
בשני המקרים ההחלטה תהיה: אין צורך בניהול סיכונים לפרויקט הבא.
|
|
|
|